קופידון - שיר ליום האהבה

קוּפִּידוֹן שָׁלַח לִי חֵץ

הוּא חָשַׁב שֶׁנָּכוֹן וְרָאוּי לְהִתְאַמֵּץ

בְּרוֹגֵעַ הוּא נַחַת וְהִתְיַשֵּׁב עַל עָנָף שֶׁל עֵץ

בְּעֵינָיו מִצְמֵץ וְאַף עִם אַפְרוֹדִיטָה הִתְלוֹצֵץ וְהִתְיַעֵץ.

הוּא בְּחֵן מִגָּבֹהַּ

כָּל עַלְמָה וְכָל אִשָּׁה

הַנְּדִיבָה הִיא וַאֲדִיבָה

נֶאֱמָנָה וְאוּלַי פְּזִיזָה

בִּקֵּשׁ לִמְצֹא לָהּ נֶפֶשׁ תְּאוֹמָהּ

לְהָצִיף בְּאַהֲבָה אֶת כָּל לִבָּה.

הִתְעַיֵּף קוּפִּידוֹן וְנִמְלַךְ בְּדַעְתּוֹ

שַׁחְרֵר כָּל עִנְיָן שֶׁל הִגָּיוֹן

וְאֶת כֹּחוֹ נִסָּה בֶּחָזוֹן וְגַם דִּמְיוֹן.

תְּשׁוּקָה תַּאֲוָה מְשִׁיכָה

שָׁפָה אַחַת הִיא וִיחִידָה

קוֹרְאִים לְזֶה אַהֲבָה

וְקוּפִּידוֹן יוֹדֵעַ אֶת הָעֲבוֹדָה

לִשְׁלֹחַ חֵץ בּוּל לְמַטָּרָה